כל הרביבות כולן..
אני הסוג'יי של כל הדמויות הפנימיות שלי, ואני ממשיכה להן את הסדנה: מקפיצה אותן עם הידיים מונפות אל על בקריאות "הו, הו", מרקידה אותן לצלילי מוזיקה שמיימית, מעודדת אותן לחבק אחת את השניה, וקושרת את עיניהן מידי פעם, להגברת הריכוז בחושים האחרים.
ובזמן שהחבר'ה בפנים עסוקים, אני מעבירה מול העיניים את הפנים של כולכם, שהייתם איתי יומיים וחצי בבית הקסום בראש פינה, רואה את הייחוד של כל אחד מכם משתקף שוב ושוב, ואני מלטפת את כולכם עוד פעם, ועוד.
וגם: אני רוצה לשלוח את כל האנשים שאני אוהבת לסדנה הבאה. על כל אחד אני חושבת שבדיוק לו זה יתאים, כמו כפפה ליד ממש, לכל אחד מסיבות אחרות.
על טל ועלי אני לא רוצה לדבר, שלא יתקלקל.
