חיזוק הזוגיות והמיניות בתקופה שלאחר הלידה
לעיתים נדמה ששיגרת החיים בזוגיות, שוחקת את יכולתנו הטבעית לעשות ולהיות אהבה בצורתה האכסטטית הטהורה. רבים מתפשרים ונכנעים למצב מחוסר ידע וחשש מקשיים וכישלון.
מהו תפקידה של המיניות במערכות היחסים וכיצד ניתן לשמר את התשוקה וההתלהבות לאורך השנים?
על פי מסורת הטנטרה, מין טנטרי מהווה את הכלי העצמתי ביותר בהתפתחות הזוגית והאישית, ולכן לא ניתן להפריז בחשיבותו של הקשר המיני במערכת יחסים זוגית.
אם ננסה להגדיר את ההבדל בין "ידידות אוהבת" ל"זוגיות", נגיע למסקנה שזוגיות כוללת בתוכה מערכת יחסים מינית. כלומר, ללא המין, תהפוך כל מערכת זוגית לידידות אוהבת, וזה במקרה הטוב. ברוב הפעמים הפסקת קיום יחסי מין גורם למשבר אשר מוביל בסופו של דבר לפרוק הקשר.
ובכל זאת, זוגות רבים מוצאים את עצמם הולכים ומפחיתים את תדירות המפגשים המיניים שלהם עם חלוף השנים. לעיתים, התחושה של שעמום מיני וחוסר חידוש מורגשת כבר לאחר מספר חודשים. זוגות רבים מגלים שעם הזמן המין הופך להיות מכאני או טכני.
למין טנטרי יש עוצמות המאפשרות פתיחה רגשית והתפתחות רוחנית. הן בגבר והן באישה. אולם חשוב לציין שקיימים הבדלים מהותיים בין המינים בכל הנוגע לגישתם למין. הטנטרה. עוסקת בין השאר בתובנות בנות אלפי שנים בנוגע להבדלים אילו. כיום, ידע עתיק זה הינו נחלת הכלל.
ידיעה והבנה של הבדלים אילו, מאפשרים פעמים רבות לתת מענה לקשיי תקשורת, קשיי מיניות וקונפליקטים בין בני הזוג.
כאמור, אחד הנושאים המטופלים על ידי הטנטרה, הוא שמירת התשוקה והאהבה בזוגיות רבת שנים.
מעניין לציין, שאחד הגורמים הנפוצים להפחתת הפעילות המינית בזוגות, היא התוצר הטבעי של פעילות זו: הריון ולידה.
וזהו, מסתבר, גם אחד מהאתגרים הגדולים בשמירה על גחלת התשוקה :
ההיריון עצמו יכול להיות תקופה נהדרת לקירוב בין בני הזוג, ופעמים רבות קורה שתשוקתה של האישה גוברת במהלך השליש השני של ההיריון ובעיקר – לאחר שהבחילות, ההקאות והעייפות חלפו.
אחד הגורמים לכך היא האינטימיות המיוחדת הנוצרת בין בני הזוג במהלך חודשי ההיריון. סיבות נוספות קשורות לשינויים פיסיולוגיים והורמונאליים אצל האישה: אספקה מוגברת של דם לאיברי המין יוצרת רגישות רבה ותחושה של חשק מיני מוגבר. גם השחרור מהצורך למנוע הריון, מאפשר לשני בני הזוג ליהנות מהחוויה ללא צורך בשליטה.
המצב משתנה מאוד בתקופה שלאחר הלידה. בני הזוג מוצאים עצמם עסוקים עד מעל הראש בהחלפת חיתולים, טלטול עריסה, הנקות תכופות ועייפות כרונית, מה שלא מאפשר זמן רב לרומנטיקה ואהבה, בנוסף, עקב שינויים גופניים והורמונאליים בעיקר כתוצאה מההנקה, פוחתת תשוקתה של האישה.
הגבר, לעומתה, מוצא את עצמו פעמים רבות "מחוץ למשחק". בעודו מנסה להתחבר רגשית אל העולל החדש, הוא מרגיש כיצד זוגתו האהובה הולכת ומתרחקת, ולמעשה הוא מרגיש חסר תועלת, דחוי ואף מוזנח.
האישה לעומתו, מרגישה פעמים רבות מלאה מבחינה רגשית בחוויית האימהות והצורך שלה בקרבה גופנית מתמלא בחלקו על ידי הטיפול וההנקה. אם נוסיף לכך את העייפות הכרונית שמלווה את התהליך כולו, נוכל להבין כיצד נדחק הצורך במין למקום נמוך בסדרי העדיפויות שלה.
טיפולה של האישה בתינוק, הדאגה לצרכיו והעיסוק התמידי ברגשותיו, אינו מותיר לה זמן רב להתבוננות פנימית בתשוקותיה, רגשותיה וחושניותה הטבעית. אפשר לומר שהחלק ה"נשי חושני" באישה מפנה מקום לחלק ה"נשי אימהי". אותו חלק מעשי המתבטא בעשייה ובהישרדות יום יומית.
במצב זה נוטה האישה לשכוח ולהתעלם מהצורך הבסיסי בחושניות ותענוגות החיים- מה שמשאיר אותה במצב של מתח מתמיד וחוסר סיפוק קבוע.
נשים נוטות להתעלם מהצורך של הגבר באינטימיות בתקופה זו, מתוך הנחה מוטעת שרצונו של הגבר במין נובע אך ורק מרצונו לעונג גופני, עקב הבנה שגויה זו, הן מצפות מהגבר "להקריב" את צרכיו לעת עתה.
עבור הגבר, מפגש מיני עם אהובתו, מאפשר לו להתחבר מחדש לרגשותיו הפנימיים, ותוך כדי כך להרגיש שייכות ונאמנות רבה יותר אל תפקידו בתא המשפחתי, הן כאב והן כבן זוג.
באופן כללי, הן בזוגיות והן מחוצה לה. גברים נוטים "לשכוח" את רגשותיהם ולהתמקד בעשייה, מחשבות, תוכניות ומטלות יומיומיות. עבורם, מפגש מיני עם האישה היא אחת הדרכים היחידות להתחבר מחדש לרגשותיהם הכמוסים. במילים אחרות, ניתן לומר שהגבר חש את אהבתו וליבו נפתחים בזמן המגע המיני .
בניגוד לנשים, שיכולות לחוש את אהבתם על ידי שיתוף רגשי, גברים יכולים לחוש אהבה דרך מיניות בריאה ואוהבת. וכשזו לא בנמצא, מוצאים עצמם הגברים מתרחקים רגשית, ולמרות כל רצונם הטוב והתחשבותם המפליגה, הם יחלו לתהות בינם לבין עצמם לאן נעלמה האהבה. במצב זה,דחויים ומתוסכלים יראה כל פגם קטן במערכת היחסים כשבר הרסני.
כאשר אנו בוחנים את המצב מנקודת מבט זו, נראה שאנו נמצאים במעגל קסמים:
האישה, בנוסף לכל ה"צרות" ההורמונאליות, הגורמות בין כה לירידת התשוקה, עסוקה עד מעל הראש בטיפול בתינוק, עובדה שלא מותירה לה זמן רב לעצמה, ולפיכך אינה מאפשרת לה לחוש את גופה ואת חושניותה.
הגבר, שמרגיש דחוי ולא נאהב, אינו מוצא דרך להתחבר לרגשותיו האוהבים, אותם רגשות שמאפשרים לו לחזק את הזיקה והמחויבות לקשר ולתא משפחתי.
האישה, שחשה באופן אינסטינקטיבי בתנודות הרגשיות של הגבר, מרגישה "לבד" , ומגבירה את המנגנון המעשי-הישרדותי בחייה על חשבון החלק החושני-מיני.ושוב, ירידה בתשוקה.
כיצד שוברים מעגל זה?
במצב זה, אין פתרונות קסם. שני בני הזוג חייבים לתת דעתם על הנושא ולצאת ממצב של זוגיות במשבר. ועדיף שעה אחת קודם. כלומר, מומלץ לשוחח על הנושא כבר במשך ההיריון , ולהיות מודעים להשלכות של הלידה על חיי המין. הבנה והכנה נכונה, הן של הגבר והן של האישה לקשיים הצפויים, תאפשר להם להתמודד איתם ביתר הצלחה, מתוך תקשורת הדדית ותמיכה משותפת בזוגיות.
לאחר תקופת ההתאוששות מהלידה, כדאי להתחיל בקיום יחסי מין סדירים. תוך שימת לב לשינויים פיסיולוגיים בגופה של האישה , (דרך אגב, נשים המודאגות מהתרחבות הנרתיק עקב הלידה, יכולות לאמן ולחזק את השרירים באזור ולכווץ חזרה את הנרתיק . וזאת על ידי תרגול יום יומי של שרירי הפוביקוקסיגאוס- אותם שרירים שמאפשרים לגברים טנטריים לעצור את השפיכה, תרגול זה, מועיל מאוד לחיזוק מערכת המין הנשית ויכול למנוע מצבים של צניחת רחם עקב לידה)
למאמר אודות תירגול טנטרי לגברים
במידה והאישה מרגישה חוסר תשוקה קיצוני, ניתן לשקול הפסקה או הפחתה בתדירות ההנקה, (להנקה יש גם השפעות על התפתחות התינוק, לשיקול ההורים).
חשוב ששני בני הזוג יבינו את חשיבות מעשה האהבה ליציבות הקשר הזוגי והאינטימיות ביניהם.
על האישה לזכור את תפקידה הייחודי במערכת היחסים: לאפשר זרימה בתוך הקשר- אנרגטית, מינית וגופנית, זוהי גם מתנתה הגדולה אל הגבר שלה: לטעון את הגבר באנרגיה, כאשר הוא הולך לאיבוד בתוך מחשבות, עבודה, עשייה ותוכניות.
בעזרת מיניותה וחושניותה היא מאפשרת לו לחזור לגופו. לחזור להווה.
תפקידו של הגבר, הוא "לחדור" רגשית אל האישה ולפתוח אותה לאהבה. על מנת להעמיק את אהבתה, לשם כך עלהגבר לפעול בדרך תומכת וקשובה ובו בזמן להעניק לה את מתנתו הזכרית: לספק לה הדרכה נכונה ויציבות להם היא זקוקה.
בין השאר, יכול הגבר לגלות התחשבות והבנה. ולקחת על עצמו עוד ממטלות היום יום הרגילות, הן בטיפול בבית והן בטיפול בילדים, דבר שיאפשר לאישה להרגיש נתמכת ואהובה וגם ישאיר לה פנאי לעסוק בעצמה ובנשיות שלה.
כאשר האישה חשה "שיש על מי לסמוך", כאשר היא חשה שהיא יכולה לנוח זמנית מהצורך לטפל באחרים. היא נרגעת, ומאפשרת לצידה החושני-מיני להיפתח.
חוסר הסיפוק והמתח מפנה מקום לתחושה וכמיהה להיות נאהבת ומינית.
בתחילה ,נראה כי אינה מודעת כלל לתחושות רדומות אילו, אך ככל שתחושות אילו גוברות, גוברת מודעותה לצידה הנשי, ואתה הצורך למלא תשוקה זו.
כאשר האישה מעניקה לבן זוגה את האנרגיה המינית שלה, היא מאפשרת לו לשוב ולהרגיש את אהבתו ומחויבותו כלפיה. שוב אינו מרגיש דחוי. מתנתה מחזקת את צידו הגברי ואת ביטחונו העצמי ומאפשרת לו להמשיך ולהיות שם בשבילה.
לסיום, טיפ חשוב:
על מנת להפוך מצב של ריחוק וחוסר תשוקה בזוגיות למצב של אהבה וחושניות, יש צורך בשיתוף פעולה של שני הצדדים, או במילים אחרות- תקשורת. העשייה המשותפת מקילה על כל אחד מהצדדים למלא את תפקידו ביתר קלות.
אל תחכה שבת זוגתך תיפתח אליך מינית, הענק לה את מתנתך חינם.
ואילו את, העניקי את אהבתך ומיניותך לגבר שלך, וללא תנאים מוקדמים.
המין הטנטרי יאפשר לכם לשמר את מערכת היחסים שלכם רעננה ומלאת תשוקה, תוך התפתחות אישית, חווית חיות מלאה ואהבה.
