לסוג'יי באהבה / מהילה
אני נושמת…
אני עפה,
מיליוני נקודות זעירות רוקדות במחול בתוך הגוף שלי ..
בתוך הלב והנשמה…
והן שרות ומתרוצצות ושמחות…
כל צבעי העולם משחקים בתוכי בחדווה ובאושר,
כמו סוכריות קופצות בקופסא רכה,
מתנפצות כזיקוקים בתוך גופי ומעבר לו ..
זורם בי הדם כמו נחל פראי…אני מנסה לתפוס אותו ולא מצליחה
אני לא רוצה להצליח…
שלא שיגמר…
הסדנא הזו –
שפע אדיר של יופי ..אפילו הכאב העמוק נראה לפתע כמו פיוט…
הכאב – כמו ילד צמא המשתוקק לאהבה
אך…כמה אהבה וכמה קסם שהוא קיבל בסדנא הזו….
המאבק והחופש, זריחתה של השקיעה…
כרטיס טיסה ישיר ממחוזות החושך אל האור
ומן העצב אל השמחה..
כאילו הזדקפתי,
העיניים שלי , מביטות רחוק, הן לא רוצות להשפיל את עצמן יותר…
והחיוך הוא מופיע מעצמו כתינוק שובב ואפילו לא מבקש ממני רשות –
הרשות ניתנה לו אי שם מן המעמקים..
זה מוזר…כמו חלום..
מימשתי חלום במציאות…והתחושה הזו מהממת אותי…
חלום של מגע וחיבוק ושירה ומעגל אנושי להגן, חלום של יחד, חלום של טעמים וריחות ומראות, חלום של ריקוד ותנועה וזיעה..
משהו שאין לי היכולת להכיל ולהבין במושגים שהיו מוכרים לי עד עכשיו..
אני מביטה בעצמי חשופה מול הראי ומול עיניי כאדם זורח אשר טמן ידו עמוק בנשמתו וגילה בה אוצרות עתיקים וקדומים …
הערפל הכבד, המשחיר, זה שאותו היטבתי לראות כל כך, התנמנם לו, התבייש בקטנותו מול אורה המסנוור של עוצמת השמחה אותה גיליתי בי, עוצמת העדינות והחמלה האומץ והאמת, האמונה והאהבה….
כך נולדתי…
נולדתי בשמחה ובאהבה …
סוג'יי,
אני מודה לך – בהודיה מיוחדת ואינסופית..
כמה מבורך הוא עולמינו שיש אנשים שכמותך להאיר בו את הדרך…
אלף אלפי תודות סוג'יי ונשימה עמוקה אחת וארוכה של אהבה.
ולכם – ים אנושי מלא יופי,חן וחסד ,
בעיניכן הרואות, בליבכם הרחב ובידכם המלאות והחמות – בהם ודרכם נולדתי
הייתם לי רחם חמה, עדינה, ענוגה, מכילה ומלטפת,
הייתם לי אדמה לצמוח בה, אש להתלהט, מים לרוות בהם צימאון חסרוני ואויר זך ובתולי לנשום בו
תודה לכולכם!
באהבה מיוחדת, חיבור קסום וחיבוק גדול ,שרק אתם תיטיבו להבין משמעותם ורק אתם תדעו, כי רק אתם – עדיי .
שלכם,
הילה
